<h1>ראבי"ה סימן רס"ו</h1>
<h2>דף קכה.</h2>
האבן שבקירויה אם ממלאים בה ואינה נופלת ממלאים בה ואם לאו אין ממלאין [בה]. תנן [קמ"ב ע"ב] התם האבן שעל פי החבית וכו', פליגי בה אמוראי. ובפרק במה טומנין כתב[תי] הפסק הלכה. הילכתא כרבנן שמותר להוסיף אוהל עראי בשבת ואין צריך לומר ביום טוב ומיהו לכתחלה אין עושין אוהל עראי אפילו ביום טוב ואין צריך לומר בשבת. וגרסינן בפרק המוצא תפילין [עירובין ק"ב ע"א] הני דיכרי דהוו ליה לרב הונא דביממא בעו טולא ובליליא בעו אוירא אתא לקמיה דרב אמר ליה זיל כרוך בוזיא ושייר בה טפח ולמחר פרסה עליהם מוסיף על אהל עראי הוא ושפיר דמי. ואם לצדדים ועשהו לצניעותא מותר לעשות לכתחלה, כדאמרינן בפרק כל גגות [עירובין צ"ד ע"א] אמר שמואל נגידו לי גלימא, ומסקנא לצניעותא בעלמא עביד. ובפרק מי שהוציאוהו [שם מ"ד ע"א] משנינן הא בדופן שלישית הא בדופן רביעית, ואסוכה קאי. וטעמא דשלישית ניתן שם סוכה על ידה, הלכך לא הוי כמוסיף, אלא כעושה לכתחלה, מה שאין כן ברביעית דנחשבת כמוסיף, ולא מחמרינן בה לעשות טפח מערב יום טוב כמו בלמעלה. ולא תיקשי לך דבפרק כירה [מ"ג ע"ב] אמרינן מת המוטל בחמה וכו' עד חם להם מלמטה וכו' חם להם מלמעלה וכו', והרי שעושהו לכתחלה. יש לומר משום כבוד המת התירו להו. אי נמי משום דמשנה שרי, דתחילה עושה מלמעלה ושוב עושים מלמטה, כדאמרינן [עירובין ק"א ע"א] האי מדורתא ממעלה למטה שרי מלמטה למעלה אסור. ומיהו היכא שאינו צריך לצדדים לתקן אלא רק למעלה אסור לעשות לכתחלה, דהוי דמי לבנין עראי שהרי אינו משנה כלום, ואפילו נתכוין להגן עליו מן החמה אסורה, כעובדא דרב הונא.
<h2>דף קכה:</h2>
וחכמים אומרים בין כך ובין כך פוקקין [בו], אמר רבי אבא בר כהנא בין קשור ובין שאינו קשור והוא שמתוקן. פסק רבינו אלפסי כרבנן, מדדרש רבי יצחק נפחא הלכה כרבי אליעזר ואותביה רב [עמרם] מדתנן מדבריהם למדנו שפוקקין ומודדים וקושרין וכו', אמר ליה מאי דעתך משום דקתני סתמא נגר הנגרר נמי סתמא הוא, ומסיק אפילו הכי מעשה רב. ותו דאמר רבי יוחנן הלכה כרבי שמעון בן גמליאל, דאמר [מתוקן אף על פי שאינו קשור. ותו] מוקמינן בפרק במה טומנין [נ' ע"א] שמואל שאמר חישב כרבן שמעון בן גמליאל. ואית דפליגי עליה דהאי פסק (עלה), כדפרישית [עלה] בפרק במה טומנין. ואף על גב דאמר רבי יוחנן גבי כיסויי הכלים שתורת כלי עליהן, מסקינן דרבי יוחנן סבירא ליה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא. גרסינן בשלהי עירובין [ק"ב ע"א] ההוא שירותא דהות בי רבי פדת, פירוש קורה, כדמתרגמינן בצל קורתי בטלל שירותי, והוו שקלי לה בי עשרה ושדו לה אדשא וכו' אמר תורת כלי עליה. כל כיסוי הכלים שיש להם בית אחיזה אפילו בשל קרקעות ניטלים בשבת ובשל כלים אפילו אין להם בית אחיזה שרי וכי פליגי בכלים וחברינהו בארעא. והילכתא כרבנן.
